יום רביעי, 29 באפריל 2020

הבהלה לחדרי הבריחה \ מירב גורן יוני 2018



                          יצירה של אמנית יפנית . מלאכת סריגה . מורה לשעבר שהפכה למתכננת גני שעשועים סוגים ביפן


הבהלה לחדרי בריחה/ מירב גורן יוני 2018


הבהלה לחדרי הבריחה / מירב גורן יוני 2018 


מי מאתנו המורים לא התנסה בשנים האחרונות בחוויית חדרי בריחה. רבים מהמורים אף העזו להקים חדר בריחה עם התלמידים. במרבית המקרים המרחב היווה אזור סגור בחלל ביה"ס. כמובן שהמרחב עורר סקרנות וענין רב. המורה והילדים חוו חוויה אמתית של "יצירה תוך פעולה": תכננו , יישמו , למדו  התנסו, ובהמשך  אף פתחו את המרחב לעמיתים ולכיתות האחרות. לצורך העניין נבנתה אף מערכת זמנית  שבו כל מחנכת עולה בתורה לחדר בריחה, וכל העיר צהלה ושמחה.
עשייה זו מעלה מספר סוגיות פדגוגיות שרצוי לתת עליהן את הדעת והן:
- מה יעלה בגורלו של חדר הבריחה לאחר פרק הזמן הממוקד הזה?
- כיצד יראה יומו של התלמיד למחרת
- האם נכניס את התלמיד בחזרה לכיתה, ורגע אחרי נבקש ממנו לפתוח את חוברת תורה בע"מ ונדרוש מימנו לענות: על מי אמר למי
- מדוע שלא ניקח את המרחבים המשותפים ונבנה בהם חוויה לימודיות קרי חדרי בריחה....
- מה מונע מורים להפוך את הפרספקטיבה וללמד במרחבי למידה משותפים, חווייתיים כחלק אינטגרלי מחיי היום יום?
- או אולי ניצנים אלו מבשרים שינוי אמיתי?  
מה ניתן ללמוד מעקרונותיו של הפעלת חדרי הבריחה?  
- כיצד ניצור סביבות למידה דומות שיהוו חלק קבוע משגרת היום יום של התלמיד בביה"ס


חדרי בריחה שנבנו במרחב הבית ספרי בשנה האחרונה, קצובים  זמן מסוים, המרחב סגור ותחום הילדים. החוויה הלימודית מזמנת עבודת צוות, פתרון בעיות משותף. המרחב באפשר מגוון פעולות חקרניות. הלמידה פעילה משלבת מיומנויות :לוגיות, יצירתיות ומעשיות.
המורים מרגישים שאכן הכניסו את מיומנויות במאה ה21 לביה"ס. כאשר נשאלו האם המרחב יישאר, מיד ענתה התשובה שאין מקום ואין מרחב כזה בנמצא. וכן שינוי רדיקלי יותר
בקיומם של מרחבי למידה שיתופיים, יצרוך שינוי מהפכני בסדר היום הפרונטלי ....
כלומר: קל  לרתום את צוות המורים להתנסות  במרחב הלימודי הזה , אך קשה יותר לשכנע את המורה ללמד במרחבי למידה פתוחים באופן קבוע כחלק משגרת היום.
ניתן לסכם  התנסות זו, כהתקדמות קטנה, התנסות בגבולות החדר אבל לפרוץ לחלוטין את כותלי הכיתה למרחב למידה שיתופי יצירתי עדין נתקל בקשיי שינוי...מה שמלמד אותנו שתהליך שינוי צריך להיבנות בהדרגה : לעיתים בתי"ס צרכים להכניס שעור מיוחד במערכת ללמוד מיומנויות מסדר גבוה , לעיתים נבנה מוזיאון זמני  בנושא מסוים, לעיתים נבנה חדר בריחה ועוד..
רק לאחר התנסות נקודתית  ניתן ליצור הכללה והעברה לרמה עקרונית כזו  שתיצור מרחב יצירה משותף כאורח חיים .
"חדרי מילוט" במקורו הינו משחק מחשב שיצא מהקופסא למרחב האנושי.
קיימים מספר רב ולא מבוטל שלמשחקי מחשב שעקרונותיהם יכולים לשמש אותנו למרחב לימודי חוויתי ומשחקי. נשאל את הלומדים הצעירים הם יספקו לנו .רעיונות למכביר .

חדרי הבריחה כמרחב לימודי משחקי
חדרי הבריחה זו דוגמא מעולה למרחב שנותן מענה הן להיבט התודעתי , הפדגוגי והפיזי של הלומד במאה ה-21 בהיבט התודעתי האדם  יוצר ממשות ומשמעות (וינקורט,1995)[1]. מרחב למידה מבוסס משחק , צריך  ליצור מרחב אשלייתי,  המאפשר כניסה ויציאה מתמדת ממציאות פנימית לחיצונית (ראשונית – רגשית  ומשנית– לוגית) וההפך. חווית הלמידה במרחב  איננה שיפוטית, ההפך הוא הנכון. זהו מרחב תומך, מכיל , מסיר מחסומים , לא פורמלי, ועם זאת מתקיימת בו, מערכת חוקים \ הוראות המשחק  וגבולות שיקיימו מהלך לימודי תקין.

ההיבט הפדגוגי: למידה  במרחב לימודי מבוסס משחק  מאפשרת למורה ולתלמיד חווית גילוי ויצירה . מרחב שיאפשר למידה :
-           משחקית אינסטרומנטלית ,
-          דידקטית
-          סימולציות 
-          יצירתי
-          ממוקדת סגורה\ חצי סגורה\ פתוחה
-          טקטית \ אסטרטגית
-          בינה מלכותית :הדמיות , וסימולציות
-         שיתוף פעולה ועבודת צוות
-         מעורר חשיבה קוגנטיבית יצירתית ומעשית בו זמנית
-        מאתגר ומסקרן

ההיבט הפיזי בהקשרם של תהליכים אלו יזמין וישדר חוסר שגרתיות , התכתבות עם עולמות אחרים , פעלתנות  דינמיות , אקטיביות , תנועתיות , רב כיווניות במרחב , מגוון תצורות ישיבה, פינות , אביזרים , סימולציות , ניצול תנאי סביבה חיצוניים במידה ואנו במרחב פתוח , ניתן לנייד  את הכיסאות השטיחים ועוד... 



[1] מרחב פוטנציאלי של היווצרות חיים משמעותית",   "משחק  ומציאות", ד. ויניקוט  ("Playing and Reality"), הוצאת עם עובד, 1995

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה